תיקון האמהות

שינוי פרדיגמה יסודי בתפיסת הביטחון הלאומי ומעבר לאסטרטגיה של הכרעה ברורה. במסגרת זו, יש לעדכן את הוראות הפתיחה באש מול איומים ולגבות לוחמים בשטח.

במקביל, נדרשת תוכנית חירום לאומית למיגור תופעת הפרוטקשן, הברחות הנשק והפשיעה המאורגנת, תוך החזרת המשילות המלאה והריבונות לנגב, לגליל ולמרחבי התפר.

תיקון יסודי של מערכת המשפט והתאמתה למקובל במדינות ה-OECD, במטרה להשיב את אמון הציבור. המהלך כולל את שינוי מעמד חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה לחוות דעת מייעצת בלבד, ומתן אפשרות לשרים לקבל ייצוג משפטי עצמאי.

בנוסף, נדרש ביטול מוחלט של עילת הסבירות על החלטות נבחרי ציבור, הגבלת הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד, חיזוק והרחבת נציבות הביקורת על הפרקליטות והיועמ"ש, ופתיחת הליך בחירת השופטים לשקיפות ציבורית.

קידום מדיניות של כלכלה חופשית המעודדת צמיחה ויזמות. הצעד המרכזי הנדרש הוא שבירה אקטיבית של מונופולים וקרטל המזון בישראל, אשר מהווים את הגורם המרכזי ליוקר המחיה.

התוכנית כוללת הפחתת רגולציה מכבידה, הסרת חסמי סחר וייבוא, וקידום הפרטות היכן שהמגזר הציבורי מכביד על מתן שירות יעיל. במקביל, תיבחן מערכת המיסוי במטרה להיטיב עם האדם העובד.

על מנת להבטיח את יכולת הביצוע של הממשלה, יש להחזיר את סמכות קביעת המדיניות באופן מלא לידי השרים הנבחרים. ייעול עבודת הממשלה יכלול את הקטנת מספר השרים ל-18 בלבד, צעד שיחסוך משאבים וימקד את העשייה.

כמו כן, יש לקדם שינויים בשיטת הבחירות (דוגמת מודל הפתק החצי-פתוח) על מנת להעניק לבוחרים כוח ישיר יותר, להפסיק את תופעת ה"מחטפים בחדרים סגורים", ולהגביר את המחויבות הישירה של חברי הכנסת לאזרח.

השבר הלאומי מחייב כינון מחדש של החוזה החברתי. יש למסד "מסלול הוקרה לאומי" שיעניק אזרחות VIP לחיילים וללוחמים, כולל קדימות משמעותית בדיור, במיסוי ובאקדמיה.

במקביל, נדרש שילוב כלל חלקי החברה בנשיאה בנטל באמצעות גיוס או שירות אזרחי . בתחום החינוך, יש להחיל רפורמה מקיפה מגיל לידה ועד תיכון, לחיזוק מצוינות לצד העמקת הזהות הציונית-יהודית המשותפת.